חיפוש :

חוק "הפרגולות"

חוק "הפרגולות"

 צבי. א. שמיר, עו"ד

 

האם מותר לי לסגור את המרפסת?

 

"תמיד תהינו האם נוכל לסגור את המרפסת מבלי שידפקו על דלתנו ויורו לנו להרוס את המבנה הכה יפה שסגרנו... השקענו את מיטב כספינו... בנינו חדר של ממש המכוסה זכוכיות... אור השמש חודר מבעדן והיופי משווע".

 

אנשים רבים מתחבטים בשאלה האם מותר לנו לסגור את המרפסת ומה ההשלכות לכך?

 ירושלים HOUSE  פנה לעו"ד צבי שמיר על-מנת להבהיר את הנושא מן הפן המשפטי:

 

לאחרונה מתקיימים הדיונים האחרונים ב"וועדת הפנים והגנת הסביבה" לאישור הצעת חוק התכנון והבנייה תיקון 102, המכונה גם "חוק המרפסות" או "חוק הפרגולות". במסגרת הרפורמה של ביבי נתניהו, אמור החוק לפשט את הבירוקרטיה, להוריד את מחירי הדיור, לשנות לחלוטין את אופן הוצאת רישיונות הבנייה ותכנון העיר ולהשפיע דרמטית על מבנה העיר. החוק עשוי להשפיע על שווי הדירות היות והיצע הדירות יגדל ושוויין של דירות  בעלות פוטנציאל להרחבה, יעלה.

 

המצב כיום: 3.5 עד 7 שנות המתנה לרישיון:

הוועדה המחוזית

עד היום אדם המבקש רישיון בנייה היה נתקל בהליך ארוך ומסורבל. כל הוצאת רישיון היתה מוגבלת לכללים קשיחים של תוכניות מתאר. הדרך לשינוי תוכניות הייתה יקרה מאוד וארוכה מאוד. עיקר תוכניות המתאר אושרו ע"י הוועדה המחוזית, הכוללת אחד-עשר נציגי ממשלה שונים וחמישה חברים, שהומלצו ע"י נציגי הרשויות המקומיות באזור. הוועדה קבעה שטחים לבנייה וכללים המגבילים אפשרות להוצאת רישיון בנייה ותכנון סביבתי. הטיפול הממוצע בארץ בתוכניות מתאר ארך כ- 3.5 שנים ובירושלים כ-5-7 שנים. עלות הטיפול התחילה באלפי דולרים והגיעה עד לעשרות אלפי דולרים.

 

הוועדה המקומית

מתחת לוועדה המחוזית קיימת וועדה מקומית, (למעשה וועדת משנה שלה לתכנון ובנייה). ועדה זו כוללת חלק מנבחרי הציבור שהינם בעלי סמכויות מייעצות לנציגי משרדים שונים. ועדה מקומית בעיקרה היא ועדה פוליטית בעלת סמכויות מוגבלות להוצאת רישיונות בנייה בהתאם לתוכניות המתאר, המאושרות ע"י הוועדה המחוזית.

לוועדה המקומית סמכויות מוגבלות במספר נושאים, ביניהם: שינוי קווי בניין, הינו מרחק הבניין למול התוכניות, שינוי מספר יחידות הדיור ללא הגדלת השטחים, הרחבת שטח יחידת דיור לדירות ישנות וכיו"ב. כמו-כן לוועדה המקומית סמכות לאשר תוכניות מתאר קטנות, המתייחסות בעיקרם לחלוקת המגרש למגרשי משנה לבנייה. בשכונות החדשות בהן ניצלו הקבלנים את כל ההקלות האפשריות,  אין הוועדה המקומית יכולה לסייע לאזרח בהרחבה והן שולחות אותו לוועדה מחוזית לשם שינוי תוכנית מתאר.

לוועדה המקומית סמכות להמליץ לוועדה המחוזית על אישור תוכניות. עם זאת, כיום הוועדה המחוזית מוסמכת להעביר תוכניות גם ללא המלצה של הוועדה המקומית. בנסיבות מסוימות, יכול שר הפנים להעביר לוועדה מקומית חלק מסמכויות הוועדה המחוזית. ראש העיר ניר ברקת ביקש בתחילת כהונתו להפוך את עיריית ירושלים לוועדה מקומית עצמאית, אולם משרד הפנים התנגד לכך. חברים בוועדה המקומית טענו כי  לא נעשו מאמצים רבים על-מנת להפוך אותה ל"וועדה עצמאית" בעלת סמכויות לדיון בחלק מתוכניות המתאר הקטנות.

 

קרקע פורייה למצב של ניגוד עניינים 

הדיון בוועדה המקומית הוא לרוב מהיר, אולם מטבע הדברים מאחר שהנציגים בוועדה המקומית הם נבחרי ציבור, המוכרים לחלק משמעותי מהקבלנים ובעלי קרקעות (בין במסגרת חברות ובין במסגרות אחרות כמתנדבים פוליטיים או כתורמים), מתקיימים ברשויות השונות דיונים, שלעיתים מושפעים גם משיקולים זרים ובמספר פעמים רב הוגשו כתבי אישום ברשויות השונות על שחיתויות בוועדה המקומית.

 

הרפורמה

הרחבת סמכויות הוועדה המקומית

הרפורמה המוצעת מבקשת להגדיל בצורה משמעותית את סמכויותיה של הוועדה המקומית, ובמיוחד של הוועדה המקומית העצמאית, וכך למעשה להפוך את הוועדה כמעט לאוטונומית (עצמאית) לחלוטין. באופן זה, שלושה רבעים מכלל תוכניות המתאר יהיו בסמכות ועדה מקומית עצמאית וחלק קטן יותר מהתוכניות יהיו בסמכות ועדה שאינה עצמאית. התוכנית החדשה תאפשר לרשויות לא-עצמאיות אישור תוכניות מתאר מצומצמות (בעיקר כל מה שרלוונטי לאדם הפרטי) ולוועדה מקומית עצמאית סמכויות כמעט מלאות לתכנון מרחבים עד 12 יחידות.

 

הרחבת סמכויות הוועדה המקומית מותנת בהגשת תוכנית כוללת של מרחב התכנון של הוועדה המקומית תוך 5 שנים. בחוק נקבעו תקופות תכנון קצרות בהן נדרשות הוועדות לאשר תוכניות מתאר וכן נקבעו הוראות פרסום באינטרנט של תוכניות המתאר.

 

אישור לפרגולה ב-45 יום

מעבר לשינויים דרמטיים אלה נקבע מסלול רישוי בדרך מקוצרת לסוגי רישיונות שיוגדרו על-ידי משרד הפנים:  למחסנים עד שש מטר, לפרגולות עד חמישים מטר, לגגונים, לסוככים, לגדרות בגובה מטר וחצי, לעבודות פיתוח, לעבודות התאמת נגישות, למזגן ולצובר גז . לכל אילו יהיה הליך רישוי עצמאי ללא התערבות הרשות. לבניית תוספות עד 25 מטר, לבנייה על גגות, להוספת מרפסות, לסגירת מרפסות ולפרגולה מבטון יהיה הליך מקוצר של כ-45 יום. הליכי רישום מלאים  שיארכו  שלושה חודשים.

 

המשמעות המעשית של השינוי בחוק היא רפורמה שתשפיע על חיינו בנושאים רבים וביניהם אלה:

א.      אילוץ העירייה להגיש תוכנית מתאר כוללת. בירושלים קיימת תוכנית מתאר חלקית ביותר שאושרה ב- 1959. בשנת 2000 החל ראש העיר דאז אהוד אולמרט בתכנון תוכנית מתאר לירושלים, התוכנית הוצגה בשנת 2004 בכנס גדול. התוכנית נדונה בפורומים רבים ושונים מאז. עם כניסתו של ראש העיר המכהן, ניר ברקת, נעשו ניסיונות לאשר את תוכנית המתאר עם תיקונים והתאמות. התוכנית נתקלה בקשיים רבים, במיוחד לנוכח העובדה, שהיה צורך ליצור הבחנה בין מזרח ירושלים למערבה ולהצהיר חזון וכוונות. בשל חוסר  שיתוף פעולה בין עיריית ירושלים ומשרד הפנים, התוכנית נגנזה. ועדות התכנון מתייחסות אל התוכנית כמעין מחייבת, אף על פי שלא עברה. תוצאת שינוי החוק תאלץ את עיריית ירושלים להעביר את התוכנית או תוכנית אחרת, על-מנת שהזכות לקבלת אפשרויות תכנון מורחבות לא תאבד.

 

ב.      הרחבת סמכויות הוועדה המקומית לשינויי תוכנית המתאר, והגדלתה בצורה משמעותית גם בשכונות החדשות, תוביל לאלפי בקשות חדשות להרחבה ולבנייה. לכאורה, דבר זה מבורך, אך הניסיון המצטבר מצביע על חשש ממשי שוועדות התכנון, שהינן פוליטיות, ינצלו לרעה את הסמכויות שניתנות להם. כך למשל לאחרונה עלו טענות באשר לשחיתות, בין אם נכונות ובין אם לאו, באשר למיזמים גדולים שאושרו בשנים האחרונות באמצעות הוועדות המקומיות בירושלים, דוגמת פרויקט "הולילנד". מחד גיסא, מהירות, פשטות והפקדת ההחלטה בידי גורמים פוליטיים עשויה להקל בעתיד על שחיתויות וכן למנוע דיון ציבורי אמיתי בפרויקטים. מאידך גיסא, היא גם עשויה להוביל לכך שהתיכנון בוועדות המיועדות יהיה לא שיטתי, לא שוויוני וללא תכנון כולל עירוני.

 

ג.        בנייה של תוספות קטנות בהליכים מקוצרים  והוצאת רישיונות בנייה ללא עלויות אדירות תקל על התושבים ותמנע בנייה פראית.

 

ד.      העברת הסמכויות לוועדה מקומית שהינה וועדה פוליטית תביא לאישור פרויקטים משמעותיים להרחבת שכונות במזרח ירושלים, בין אם הדבר יתבצע בתמיכה ממשלתית ובין אם לאו.

 

ה.      בתים משותפים: אנשים שחיים בבניין וחפצים לסגור מרפסת יצטרכו לבקש את הסכמת שכניהם במקביל להקלות שיקבלו  בעירייה.  משמעות זאת יכולה ליצור סכסוכים בקרב השכנים.

 

ו.        משמעות החוק לעניין השווי הכלכלי של דירות, הוא כי כל רוכש יצטרך מעתה לבחון    

אפשרות שינוי והרחבה של דירתו כריאלית, גם אם הדירה הושלמה לאחרונה.

לסיכום, תחת כותרת של שינוי מצומצם אנו צפויים לרפורמה שתשפיע דרמטית על חיינו ועל שווי הבניינים בהם אנו גרים.

לשאלות נוספות / הערות : 02-6231526   Shamirzvie@012.net.il

טואול - בניית אתרים